שלבי התפתחות המנגיומה
1. שלב ההופעה: המנגיומה מופיעה לרוב בשבועות הראשונים לאחר הלידה. בתחילה, היא עשויה להיראות ככתם אדום קטן או נקודה ורודה על העור.
2. שלב הצמיחה המהירה: בין גיל חודש לשישה חודשים, המנגיומה נכנסת לשלב של צמיחה מהירה. היא גדלה בגודל ובנפח, ויכולה להפוך למוגבהת ובולטת יותר. צבעה עשוי להעמיק ולהפוך לאדום בוהק יותר.
3. שלב הצמיחה האיטית: מגיל שישה חודשים עד כשנה, קצב הצמיחה של המנגיומה מאט. היא עדיין גדלה, אך בקצב איטי יותר מאשר בשלב הקודם.
4. שלב היציבות: בסביבות גיל שנה עד שנה וחצי, לרוב המנגיומה מפסיקה לגדול ונשארת ללא שינויים משמעותיים.
5. שלב הנסיגה: החל בגיל שנתיים בערך, מתחיל תהליך הנסיגה הטבעית של המנגיומה. תהליך זה יכול להימשך כמה שנים, כאשר הגידול מתחיל להתכווץ, להחוויר ולהשתטח.
גורמים המשפיעים על התפתחות המנגיומה
למרות שהסיבה המדויקת להופעת המנגיומה אינה ידועה, ישנם מספר גורמים שעשויים להשפיע על התפתחותה.
גנטיקה משחקת תפקיד משמעותי, כאשר ישנה עדות לנטייה משפחתית להופעת המנגיומה. ממחקרים עולה כי ילדים להורים עם היסטוריה של המנגיומה נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את התופעה.
כמו כן, מין הילד משפיע על הסיכון, כאשר המנגיומה שכיחה יותר בקרב בנות מאשר בנים. הסיבה לכך אינה ברורה לחלוטין, אך ייתכן שהיא קשורה להבדלים הורמונליים.
לידה מוקדמת היא גורם סיכון נוסף, כאשר תינוקות שנולדו טרם זמנם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח המנגיומה. הדבר עשוי להיות קשור להתפתחות לא מושלמת של מערכת כלי הדם בעור.
באופן דומה, תינוקות במשקל לידה נמוך נוטים יותר לפתח המנגיומה, אולי בשל אותה סיבה של התפתחות לא מושלמת של מערכות הגוף.
מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין רמות נמוכות של חמצן ברקמות (היפוקסיה) לבין התפתחות המנגיומה. מצב זה יכול להתרחש במהלך ההיריון או מיד לאחר הלידה.
כמו כן, ישנן עדויות לכך שגורמים סביבתיים, כמו חשיפה לכימיקלים מסוימים במהלך ההיריון, עשויים להגביר את הסיכון להתפתחות המנגיומה.
חשוב לציין כי נוכחות גורם סיכון אחד או יותר, אין משמעה כי בוודאות תתפתח המנגיומה, וכן שהיעדר גורמי סיכון אינו מבטיח כי המנגיומה לא תתפתח. כל מקרה הוא ייחודי, אך הבנה טובה יותר של גורמי הסיכון והמנגנונים הביולוגיים המעורבים עשויה להוביל בעתיד לשיטות מניעה וטיפול יעילות יותר. בנוסף, חשוב לזכור כי ברוב המקרים, המנגיומה היא תופעה שפירה שתיעלם מעצמה עם הזמן, ללא צורך בהתערבות רפואית משמעותית.